חווית טקס סווט לודג' sweatlodge

לזה לא הייתי מוכן.
החום הלך והתגבר והאבנים רשפו נשפו בכל חזק ומפחיד.
החושך היה כל כך חזק ומוחלט ואיים לבלוע את הכל ורק הגיצים הבוערים ממגע המים הניתזים על האבנים הרוחשות,
הסתיר לרגע את האפלה המוחלטת בתוך מבנה הסווטלודג'.

הרגשתי את הפחד מתפשט גם לצדדים את נהיה ממש מעיק וקשה לנשום. החום מערפל את התודעה והגוף מתפתל מחפש מקום להרגע אל תוכו.
זה היה הסיבוב השני של הכנסת האבנים אל הסווט והסוף עוד לא נראה באופק.
הרגשתי את חברי הטוב זע באי נוחות גם כן והזיעה שלי ושלו מתערבבות.

עכשיו כבר התשלט החושך על הכל.
גוש שחור אחד
אין אחר
כולם שפופים והפכים למקשה
כולנו הסווט הסווט הוא אנחנו אנחנו עם אמא אדמה.

את ההצלה מצאתי הכי נמוך שאפשר..האדמה..נוגע בה ומשתטח על אפה והיא קרה ומזמינה ונותנת קונטרה אוהבת לסבא העוצמתי המחזיק את כל הסווטלודג'.

רוצים לחוות סווטלודג' בעצמכם? לוח סווט לודג' בכוכב האהבה מרכז את כל מנחי הסווט וטקסי הסווטלודג' השונים בארץ.
כמוכן ממליצים אנו על רני גבע המעביר טקס סווטלודג' בשיטת הסאןדנס על פי מייק שירובוקו.

מרכז יוגה בתל אביב

מרכז יוגה בתל אביב שהוא גם מקצועי וגם בייתי?

כפגשתי את תמר בפעם הראשונה ושמעתי ממנה על מרכז היוגה המיוחד והוותיק שלה בלב שכונת באזל בתל אביב, לא יכלתי להאמין שמאחורי הבחורה המוכשרת הזו עומד מרכז יוגה שלם שנקרא על שמה עם מבחר שלם של סדנאות יוגה ומורים ליוגה וכל השיטות השונות..
ההיכרות שלי עם תמר החלה בכלל מכיוון אחר.
הכל בגלל אותם כאבי בטן ארורים מהם סבלתי עוד מלפני 12 שנים.
שנתיים וחצי מתוכם התלהכתי כמו מוכה יגון חסר הבנה והכרה, מנסה להבין למה הבטן שלי כל כך רעה אלי..
לקח שנתיים וחצי אבל אז הגיעה התשובה. ולא רופא היה זה שעלה על הבעיה הפשוטה כי אם סטודנט שנה ג' לדיקור סיני ברידמן שהחל לטפל בי בדיקור במחירים מופחתים מאד..
הוא הביט בי וישר אמר - תפסיק על כל דבר שיש בו חלב.
הכל??
כן הכל.
פיצה?? (נזעקתי בחומרה..) שוקולד?? גבינה צהובה?
או זה או כאבי בטן פסק הוא מבלי להניד עפעף

זה היה היום האחרון בו שתיתי נס. כן נס קפה של פעם..אני מהדור שלא זכה לטעום קפוצ'ינו כלל..
כל כך הרבה שנים מסתובב בעולם כשמוצרי החלב אסורים עלי לחלוטין.
בגלל זה היה כל כך מיוחד לפגוש בתמר עדי  ממרכז צאנדרה יוגה בתל אביב.
תמר היא אשפית של שוקולד טבעוני. פשוט אין מה לומר. רק לפתוח פה גדול ולהתענג על יצירת המופת הזו.

בעבר חשבתי שאין סיכוי שאוהב שוקולד בלי חלב. היום אני מבין איזה אדיוט הייתי..

אולי אותו דבר יקרה לי גם עם היוגה ממנה אני נמנע כל כךה רבה זמן.

אולי דרך תמר ..אחזור גם אל היוגה..

צ'אנדרה יוגה – יוגה תל אביב - מתחם באזל

אוכל חי טבעונות טבעונאות ועוד

הפעם נשמח לספר לכם על אתר - פרוייקט חדש ומיוחד במינו.
זה האתר עוד הולך לגדול ולגדל ענפים שורשים פרחים ועלים.
לבסוף נקווה שגם יתן פרי רב.
האתר שיתעסק בכל מה שקשור לתזונה טבעית: טבעונות, טבעונאות, אוכל חי, ראו פוד, סופר וכדומה,
ישב על הדומיין: http://veganrawfood.co.il

כבר נוכל לספר לכם על פוסט מרתק שכתבה עורכת האתר על ארוחת בוקר טבעונית שהיא הכינה לבן זוגה לכבוד יום הולדתו ה 37. הכתבה המצחיקה והמרתקת כוללת תמונות שפשוט עושות לנו חשק בל יאומן להתחלף עם בן זוגה של הכותב...מנות הטאפסים הטבעוניות לא היו מביישות מסעדת פאר והכל בשלל טעמים צבעים וריחות...

כתבה אחרת שתפסה את עיננו עסקה בנושא הספרולינה שהופכת מיום ליום לאחת התגליות החשובות של המאה האחרונה. ספירולינה שנחשבת כסופר פוד איכותי, מכילה בתוכה כמות כה רבה של אומגה 3 ואומגה 6 ובצירוף כה נדיר, שהופכים אותה למזון בריאות והצלה של ממש. גם לחיזוק תשתית בריאה של הגוף וגם לטיפול במחלות פעילות.
נוסף לכל זאת - ספירולינה פשוט טעימה ביותר!

מוזמנים להכנס לאתר החדש - המטבח הירוק - מתכונים טבעוניים , טבעונות בקלות ועוד

מדיטציה על קבלה ואחריות

מדיטציה על קבלה ואחריות

קטע מקסים שקראתי בספרו של דן לסרי - 'אל הממשות'

מסע של מדיטציה רוחניות הקשבה וביטוי

אולי אחד הדברים העמוקים ביותר שבהם מתבטאת בגרותו של אדם הוא יכולתו ונכונותו לקבל. 

והעניין הוא סוד גדול ועמוק.

מלכתחילה נועד האדם לקבל.

ורק תיקון קטן יש לתקן, שלקבל אין משמעו לאגור, והמקבל מקבל בשביל עולם ומלואו.

מלכתחילה נועד האדם לקבל.

אין זה תפקיד זוטר, איזו טובה מיוחדת שעושים לו, מעין "שב ואל תפריע" – זה חלקו בבריאה ובלעדיו אין הבריאה שלמה.

הוא הינו היבט הקבלה של המציאות.

הוא, בגוף ראשון נוכח, נמצא כאן כדי לראות לחודש ולהרגיש.

לא כדי לאסוף אל תוך קערת העצמי הקטנה שלו, לאגור ולהגיד "קיבלתי", אלא בפשטות כדי לקבל.

הוא מקבל והעולם כולו מקבל דרכו. הוא תחנת ממסר, מקלט הקולט ומעביר הלאה, כמו פרח המפנה כותרתו אל השמש והעולם נהנה מיופיו.

זה הוא שהדברים נוגעים בו, ה"אני" הממשי שלו שמתענג, שחש, שרווה עדן-עדנים, שנעתר למראות, שמסכים שהכל ייגע בו, הוא שמתוקף נכונותו לקבל, מקבלים הצבעים את עומקם והצלילים את יופים. הוא שנעשה כלי רגיש, כינור שמוכן שההוייה תפרוט עליו. הוא – באופן הכי ממשי, הכי "אני", הכי אנוכי.

...

ומה מבקשים ממנו בסך הכל – שימלא את ייעדו.

המחשבה הזו – שהוא צריך לדאוג, אם לא ימלא את העולם במעשיו – יישאר העולם ריק, שזו מהותו לדחוף, לפקח, לשמור, לשרטט, לתכנן, לבנות, להיות אחראי על המציאות, שזה הפירוש של "לחיות", שבשביל זה הוא כאן, כי בו תלויה המלאות – כל זה הוא מחשבת בלבול.

אלוהים לא ברא אותו כדי שיהיה "אחראי" לבריאה, מין פקק כזה שברגע שיוציאו אותו הכל יתמוטט.

זו אי הבנה פשוטה של תכליתו.

אדרבא, אם יש משהו שמרוקן את העולם ממלאותו הרי זו פעולה שלקח על עצמו באחריותו המיותרת.

אחריותו הממשית היא אחרת – להסכים לקבל.

לשם כך הוא כאן.

אבל!

אין זה האיסוף הזה שאדם אוסף אליו כאילו הוא קערה או מיכל שמקבל אל תוכו. זה לא נקרא לקבל, זה נקרא לאגור לימי מצור, לבנות את דמות הסיפור, להתאמץ לשמור, לדאוג שלא ידלוף..

לקבל זה תמיד לקבל בשביל העולם כולו, להתענג כאילו העולם כולו מתענג דרכו, ללא קרקעית כלל.

שום דבר אינו נאסף - הוא עומד בליבם של הזרמים והזרמים עוברים דרכו.

...

ויחד עם זאת, קבלה אינה קולטנות פאסיבית, מעין שכיבה על הגב בעיניים עצומות ונכונות של האדם להפקיר עצמו לחסדי הגורל – "מה שיהיה יהיה". זה לא נקרא לקבל. זה נקרא להכנע, לוותר, להעדר ועוד מילים שצידם האחר הוא "מלחמה". אבל באמת אין כאן מלחמה. זה חלק בלתי נפרד מן ההסכמה לקבל – להבין שאין כאן מלחמה, שהעולם אינו רוצה להשמיד אותו, ועל כן קבלה אינה כניעה.

אין זה חוסר אונים של "אין ברירה" קבלת דין רפויה. לא, על מנת לקבל על האדם להיות שם ממש, לקלוט, ולאפשר לדברים לגעת בו ולהכות שורש בנפשו, עליו להסכים לכך באופן נוכח. זו התייצבות חגיגית ערנית.

כמו מי שמקבל מתנה ומסכים לקבל אותה ממש, ולברך מתוך כך את הנותן. זו הסכמה לחיות ולחיות טוב. מתוך תחושה שהעולם הוא חיובי והוא חלק מן החיוביות שלו.

עם ההסכמה לקבל מתחיל משהו להתרחש בעולם. לכאורה הוא לא עשה דבר, לא הזיז, לא דחף, לא דאג ולא קיבל על עצמו אחריות, אבל לפתע, עם ההסכמה, כאילו מעצמם מתחילים הדברים לנוע, לרטוט ולעבור שינויים שכולם באים מן המרכז שלו וקשורים בהסכמה זו.

ועניין זה – איך מכוח הקבלה הרים מתחילים לזוז – הוא סוד נורא הוד.

האקטיביות של הקבלה היא כמו שיבוץ של רכיב חיוני בתוך מערכת חשמלית, הדבר שבזכותו מתחיל לזרום החשמל והמערכת כולה מתחילה לנוע. כך הוא האדם כשהוא מסכים לקבל. עצם העובדה שהסכים לקבל, להיות במקום שיועד לו, כבר עושה משהו בעולם.

בקבלו נכונה ממלא האדם את אחריותו באופן העמוק ביותר. וככל שהוא מסכים להיות אישי יותר בנקודה זו, משמע לקבל באופן ייחודי יותר, כך עתיד העולם לנוע ביתר עוצמה ולהשתנות ביתר פוריות.

...

בהסכמתו לקבל באופן אישי, מוסר האדם את שמו האמיתי, המביא את הברכה בדרכים העולות הישר אל ליבו.

זו הכרעה לחיות ללא הסתרה.

כי אחרי שאדם מוסר את כתובתו הפנימית (לחיים) ומאפשר לעולם לחוג סביב ייחודו – כיצד יוכל להסתיר שזה הוא כאן שנמצא בלב כל הזרמים ופועם את ישותו?

...

ומתוך שהוא מקבל, צלול ונוכח, מתחיל העולם לנוע.

*

קראו עוד רוחניות עכשווית, רוחניות מודרנית, רוחניות מעשית וסדנאות רוחניות בעידן החדש.

כמוכן מוזמנים לקרוא עוד על מדיטציה יוגה ותרפיה בבלוג שלנו - כוכב האהבה וכן בבלוג אווטאר שלנו הסוקר את רוחה הנצחית של

כוכב פנדורה - איווה
דהרמה - מרכז זן רוחני להתפתחות התודעה - זן בודהיזם מדיטציות זן

סדנאות יוגה ב-חיפה

נאיה יוגה חיפה הוא מרכז מקסים שפתח חבר טוב שלי בשם יובל בחיפה.
זה היה חלום שלו בן הרבה שנים להקים עסק עצמאי בלב חיפה שבו יהיה מושקע מרצון
שמחה שיתוף הנאה וגם אם אפשר אז עם רווח כלכלי מהצד.
להקים מרכז יוגה בחיפה שיתן מענה לכל סוגי סדנאות יוגה וחוגי יוגה וזרמי היוגה השונים כולם, היא
משימה לא פשוטה.
לצורך כך הוא נעזר במאמנת אישית שהדריכה אותו בכל מסע מיוחד זה.
כיום המקום כבר עומד וקיים בלב הכרמל ומהווה דוגמא ומופת למרכזי יוגה בכל הארץ.
במרכז מנחים יותר מ 20 מורי יוגה שונים המעבירים את כל סוגי וסגנונות היוגה הקיימים.
מיטב המורים והמנחים יוצרים מקום מושקע וערכי המחוויב לכל התלמידים בקשר אישי מעמיק.
העלויות של השיעורים פשוט מגוכחות ומשתלמות לכל נער מבוגר או קשיש. (פחות מ 20 שח לשיעור)

בקיצור - המלצה חמה מאד - אל תפספסו - ניה יוגה - מרכז יוגה בכרמל חיפה.
htttp://www.nayayoga.co.il

(מומלץ לרכוש כרטיסייה של 5 \ 10 \ 20 שיעורים המספקת הנחה משמעותית נוספת על עלות השיעור.
כמוכן מומלץ להתעדכן בפעילויות השונות באתר. אחת לכמה זמן ישנם מםגשי העשרה וכן פעילויות של
פילאטיס והרצאות שונות בנושאי היוגה השונים.)

ואם בכל זאת מצאתם עצמכם בלב תל אביב - גם כאן יש לנו המלצה חמה עבורכם - צ'אנדרה יוגה – יוגה תל אביב - מתחם באזל

עומד על גדות נהר גדול

עומד על גדות נהר גדול 1.6.2010

לסיפורינו זה אין נקודת התחלה מסוימת ובטוח ניתן לתארו כסיפור שאיננו נגמר.
מדויק יותר יהיה לדמות זאת למספר שעומד מול נהר גדול אבל רוצה לספר לכם רק על זרם מים תת קרקעי אחד קטן. הרי האינסוף הוא בלתי ניתן לתפיסה בידי מח אנושי, אבל לפעמים גם הזרם הקטן יכול להעיד משהו על הנהר הגדול.

בן 34 תכף כיום, ו 25 שנים מתוכם גדלתי בבית דתי (כיפה סרוגה).

להיוולד בחברה הדתית הינה חוויה עוטפת ומכילה ברמות רבות.
אינך נולד לתוך ריק רעיוני ואמוני כי אם מקבל את הכל מוכן על מגש. אינך צריך לחפש את עצמך ואינך מרגיש מובדל מהשאר. בכל שבת ובכל חג לובשים לבן והולכים לבית הכנסת השכונתי שם אתה פוגש את אותם האנשים שוב ושוב לאורך כל חייך.
רואה את חבריך השונים מתבגרים מולך, רואה את הוריהם מזדקנים מול עינייך, מלווה משפחות שלמות בקהילתך ברגעים השמחים והקשים. רואה את כולם מתמודדים בדיוק כמוך עם חיים של אמונה, קדושה, תפילה, יחס לאלוהים, פיתויי החילוניות וחיפוש אחר בועת אינדיוידואליות שתתמוך בתחושה שלא מרפה,שבכל זאת יש בי משהו ייחודי ואינני עוד שה בעדר.

להיות מוצלח בחברה הדתית אינו קשור לפיתוח אינדיוידואליות או לגילוי חדש או להתעוררות מכל סוג. הכל כבר נמצא ומגיל אפס מוטבע בך דרך שלל רעיונות רוחניים וחברתיים.
הדת ליוותה אותי מהרגע שקמתי בברכת "מודה אני לאלוהי שהחזיר לי נשמתי" ועד שנעצמו עיני בתפילת "שמע ישראל" וזימון מלאכי השרת להשגיח על לילי.
יוצא מכך שאתה מוצלח בדיוק במידה שהצלחת לסגל לעצמך כמה שיותר מהר, את הרעיונות שהונחלו לנו לפני 3500 שנה ושעובדו ופותחו על ידי אינספור רבנים גדולים בתורה לאורך כל חיי היהדות. מגיל אפס אתה נחשף לציווי להאמין באלוהים, במשה עבדו ובכל נביאיו. מגיל צעיר אתה מוכרח למצוא את בסיס האמונה הזה בתוכך כי חיי הדת ריקים מתוכן כל עוד הם לא נוגעים באותו מקום שמקבל את אלוהים כאבי הכל.
אתה נצרך לקבל את הקדושה אל חייך. עוזרים לכך הטקסים והמנהגים השונים. הדלקת נרות בערב שבת בשיא הכוונה. תפילת קידוש הלבנה מול הירח המתחדש. פתיחת ההיכל המכוסה בבית הכנסת רק בזמנים המיוחדים והחשובים לאורך השנה. נישוק ספר התורה ושיא הרגישות בכל מה שקשור בלהתעסק איתו. אפילו הפעולות הבסיסיות של הגוף כגון אכילה והתרוקנות מלוות בהודייה וברכה.

היהדות עוטפת אותך לאורך כל חייך.אין מעבר בחיים שלא מקודש, החל מהביאה לעולם בטקס הברית מילה, קידוש יציאתך לעצמאות רוחנית בגיל 13, קידוש אהבתך ביום חתונתך ואף הקדיש, תפילת קידוש המת שנאמרת רק על ידי האבלים (לאורך שנה וביום השנה) בכל יום ויום בבית הכנסת ומכריחה את כולנו לתת מקום וכבוד למוות ולמתים.

היחיד עומד מול כל החוויה העוטפת הזאת ורוצה או לא, משהו בה נטמע בתוכו.

האם הוא בחר בזה? האם זה יושב לו נכון בחייו? האם לא היה מעדיף להתחיל מאפס ולגלות ולבחור בעצמו?

"סובב, סובב, העולם על ציר, אהובי"

הניסיון הראשון להוריד את הכיפה היה בגיל 21 בטיול הראשון להודו.
הרי להיות "כיפה סרוגה" לא אומר שאני בחברה מבודדת. הכיפות הסרוגות נשענים פחות על רבנים גדולים מנחים בדרכם והרבה יותר מעורים בחברה החילונית. הם לא רואים עצמם כפחות "דתיים" מהחרדים. מבחינה אמונית הם חדורי מוטיבציה בוערת ורק אל אורח החיים הדתי מתייחסים בפחות נוקשות.
רעיון החופש המוחלט שהודו ייצגה עם פלורליזם רעיוני רוחני נרחב היו פיתוי חזק מדי עבור החלק שבי שהכל הוגש לו תמיד מוכן ומוחלט על המגש בצירוף פירוש רש"י.
הודו חלק א' הצליחה לזעזע הרבה רעיונות מוצקים בתוכי, אבל המסקנה בסוף הטיול היתה שגם כשהכיפה ירדה, היא עדיין נשארה סרוגה לראש.
תחושה לא קלה עבור זה שיצא לחוות לראשונה חופש.

שנים חולפות ושני צרכים בסיסיים פותחים במלחמת עולם בתוכי. מחד תחושת שליחות של ממש, להפריד את המוץ מן התבן. לנסות לנפות את כל ההתניות החברתיות הדתיות ולזכך את גרעין אלוהים שבתוכי. למצוא את הדתי האמיתי שבתוכי. להצליח לזהות מה אמיתי ומה חינוך. מה ערכי ומה שטיפת מח. מה שלי ומה סתם נדבק.
מהצד השני נשמעת קריאה בלתי פוסקת לחופש. רק חופש. לא למצוא אלא לנקות. לא לתפוס אלא לשחרר. להרפות. לזרוק את הכל לפרוק עול ולהתחיל מחדש. נקי.

"כשהלב נכון – בעד ונגד נשכחים

לחיים דרך מאד מיוחדת להניע דברים. דבר מוליד דבר שמוליד דבר שמוליד דבר ואנחנו בכלל במקום חדש לגמרי מול נקודת היציאה.
היה זה אבי הדתי שבצעירותו למד פילוסופיה שהכיר לי את הספר "הגיונות" של דקארט.
קראתי את הספר בשקיקה והתמלאתי הערכה על המודל הכה טריוויאלי אך כה מורכב שהציע דקארט בדיוק בשבילי. פירוק כל המבנים הרעיוניים שכלאו אותנו, רגרסיה של כל מה שאינו אמת.
פירוק כל המבנים הנפשיים, הרגשיים והרוחניים עד עפר – בשביל לגלות את מה שנשאר.
זה בדיוק מה שהיה נחוץ לי באותה תקופה, אולם רעיונות פילוסופיים אין בכוחם להניע דברים ללא החוויה בצידם.

בגיל 25 פגשתי את אושו. פגשתי אותו בספרים. פגשתי אותו במיינד. כשהגעתי לפונה נפגשנו גם בלב ושם ידעתי שזו היד שתלווה את לידתי מחדש.
אושו נתן לי את החוויה שליוותה את פירוק הישן ונתן לי את השם "אומץ לאהוב" בשביל לא לשכוח מהו הצינור שיוביל אותי לשם.
הוא כמו פרט על ליבי את המילים הנכונות בשביל לפרק את כל המבנים הנוקשים של עברי.במקום ב"מה להאמין" הוא שאל אותי "מי המאמין" ובכך חורר את כל הגדרת הדתיות מתוכן. חשף אותי לראשונה לכך שאלוהים חי וקיים ומתגלם בתוכי. פטר אותי מהצורך לפנות אל החוץ הלא ברור (אל בשמיים, היכל ספרי התורה) מתוך מרכז פסיכולוגי פנימי לא ברור. איחד בין המתפלל למושא התפילה. בין הקדוש לקדושה. בין המאמין לאמונה.
שבר את תחושת השניות וההפרדה מול רעיון של אל וחשף אינסוף חופש לראות לחוות להיות לאהוב.

אוויר. אני חופשי.

אין צורך לייצר קדושה. אין צורך באמונה. הדתיות ממני והלאה. אין לי אל מעלי והפוטנציאלים של החופש חסרי גבולות. לא צריך להתפלל יותר. הכל בתוכי. לא צריך להיות טוב במיוחד. לא צריך להיות נכון. לא צריך למצוא את מקומי...
אושו שלח אותי לעולם בדיוק כמו בקלף הראשון בטארוט שלו. השוטה המרקד על הגבעות בשמחת שלמה של חופש קיומי.

"מה רבו מעשייך ה' – כולם בחכמה עשית"

כמה טוב שזרם החיים לא רוצה לעצור. כמה טוב שאין נקודת עצירה ומנוחה באמת.
גם כשאתה חושב שהגעת הביתה, מתברר שהבית הוא תמיד בתנועה. תמיד יש עוד לאן ללכת הלאה.
אותו שוטה מאושר שיצא לו למסעו עם לב קליל ופתוח לא תיאר לעצמו לאן תיקח דרך הלב.
מתוך אותה קלילות, שחרור וחופש – החלו להתגבש חוויות וטרנספורמציות שונות שכמו באו להאיר על אבני יסוד בקיומי.אני חושב שהכל התחיל עם החומר הראשוני. "אור" . אותו מושג שבילדותי התפרש כדבקות עמוקה (פסיכולוגית? אמונית? אמיתית?) ברעיון האל, אותו מושג שבעזרת אושו הצלחתי לשחרר מחיי, הפך פתאום לחומר בסיס בקיום הרוחני והפיזי שלי. האור התגלה כחי וכמוחשי. יסוד מאבני הבריאה עם תפקוד קריטי בהארת דרכנו. אושו פתח לי את משחק החיים, אינסוף שבילים, אפשרויות ועתידים, חופש להיות, לבחור ולגלות, ללא שפיטה וללא מוסר משומש. לעומת זאת, האור שלפתע החל מפציע, בא להאיר כיוון אחד ספציפי ומיוחד.

פתאום אין יום שאני לא נוכח באור ברבדים שונים בחיי. במפגשים שונים בחיי.
רגעים של אור מהדהדים "כן" ממעמקי הלב ואתה רק רוצה להביאו לכל רגע ורגע בחייך. לכל תחום בחייך.
ופתאום יש לי מקדשים קטנים בביתי.. מקדש לאהבה. מקדש לפרנסה. מקדש לתודעה הערה. מקדש ברכה בכניסה. הנר הקטן שאני מדליק בהם כשהם קוראים לתשומת לב, הוא הסכמה שקטה להאירם בתודעה בכל פעם שהם מתכסים במעט עלטה.

זה המשיך ב"אמונה" אותו מושג שתסכל אותי כה רבות בתור דתי. אני מאמין? אני לא מאמין? אני בטוח? מה זה לעזאזל "אני מאמין באמונה שלמה" והאם זה יותר טוב מאמונה רגילה? האם אמונה יכולה להיות שלמה? היא לא הופכת ככה לידיעה?
תחושת החופש פירקה את הצורך להתעסק בלופ שכלי זה לתמיד.
והנה היום מוצא עצמי עובר חוויות חזקות ומשמעותיות שההסבר היחידי לכך שאני מוכן להמשיך בהן היא תחושת "אמון" חזקה ביותר. לא כרעיון דתי ולא כציטטה רוחנית.
אמון עמוק שצומח לו מתוך החופש האינסופי שתמיד קיים בכל ומתוך הכרה חווייתית פנימית באמיתות ואלוהות הרגע. לא "אני מאמין". אבל בכל זאת המון המון אמון..

פתאום מגלה קדושה עוטפת את יומי. רגעי קדושה עמוקה, מנותקת מרעיונות, כמו חומר חי ומוחשי שנושמים עמוק ללב והיא כאן והיא קיימת ומולה ליבי כמו הופך למים של רכות, רגישות והכרת תודת אין קץ.

ועדיין... איך זה שמוצא עצמי פתאום בסוג של מדיטציה שהיא תפילה... אלוהים מתגשם בתוכי ותוכי כמו יוצא אליו חזרה עם לב מלא בפליאה והודייה. כל כך סלדתי מהאוטומט של הברכות הדתיות הקבועות לפני כל אכילה ושתייה. והיום שוב מוצא עצמי מביט בפרוסת לחם ורואה מולי את אמא אדמה בכל הדרה. אוחז בכוס עם מים וזוכר את המים האוניברסאליים שמוכלים בגופינו ובגוף כל חי וצומח בעולמות השונים. זוכר את עצמיותם המקורית מעת בריאתם ומתפלל, מברך ומודה על המפגש ביני ובינם.


כשנולדתי, אמרו לי שיש אלוהים, נתנו לי ספר הוראות וזרקו אותי אל הקדושה.
כשהתבגרתי, נוכחתי שאם הלב רוצה לדעת יותר, השכל צריך לדעת פחות, אז התיידדתי עם עוצמתו המטהרת של הספק.
כיום יכול להגיד, שבכל יום שעובר, מגלה יותר ויותר שאין ביני ובין "היודע" דבר.
כל מה שיש לי להעיד, הוא שקדושה, תפילה, אור ואמון חזרו לחיי והכל הכל הינו אהבה.

אהבה

עוד מהבלוג של כוכב האהבה - http://www.premestrela.co.il/14921489150014931490-15131500-1499149314991489-14921488149214891492---2012.html

המלצה נוספת - בלוג מיוחד לנושאי ניקוי רעלים, צום מיצים, תזונה טבעית צמחונית טבעונית ועוד - 

כמה מילים על סדנאות יוגה מדיטציה ותרפיה

סדנאות יוגה צצו בישראל בעשור האחרון כמו פטריות אחרי הגשם.
בתי ספר נפתחים ונסגרים ואין סוף לכמות השיטות והמורים בתחום.

כיצד נבחור את המורה הנכון לנו?
כיצד נבחן מהי השיטה המתאימה לנו ביותר מבין כל זרמי היוגה?

הנה פוסט קצר מאת כוכב האהבה שמספרת על חווית תרגול היוגה היומיומית עבורה.
כיצד היא עובדת עם היוגה ואיך היא מפיקה ממנה את המיטב מול הקשיים:
הלינק לכתבה:  http://premestrela.blogspot.com/2012/05/blog-post_26.html

אין ספור מילים כבר נשפכו על חשיבותה של היוגה בחיי היומיום, בעיקר בעולם המערבי שאורח חייו
אינו מעודד תנועה גמישות ובריאות.
המושג - נפש בריאה בגוף בריא - הוא כבר מזמן לא קלישאה של מורים להתעמלות או יועצות תזונה מציקות.
אין בן אדם שלא רואה על בשרו או על משפחתו את השפעותיה המזיקות של התזונה המערבית ואת הניוון הנוצר
מחוסר פעילות גופנית ראויה.

היוגה כבר אינה זרם רחוק ומנוכר לאדם הממוצע, כי אם חלק חיוני בתחזוק השוטף של גופנו כמו צחצוח שיניים ומקלחת יומית.

לא ירחק היום וגם המדיטציה תקבל את מקומה הדרוש והראוי ביומיום השוטף של האדם המודרני.

בחן את התודעה

בחן את התודעה
בחן אותה היטב

דע את עצמך

כל כך הרבה ביטויים שונים שבאים להצביע על אותו הדבר.

התודעה כמו נהר יכולה פשוט לעבור ולשטוף ולזרום.
אתה יכול להיות עד לזה.
ואתה יכול לפספס הכל.

המדיטציה היא לבוא ולתקוע מקל בנקודה בנהר. מקל המודעות.
שבא וצועק - אני כאן. אני נוכח. אני עכשיו.

מצטרף אל משחק הבריאה ומאיר אותו באור הנוכחות.

מדיטציה היא המהות בעולם של קיום חסר מיקוד.
היא הקריאה "הנני"
לא אני כאגו.
הנני החיים. הנני אלוהים. הנני הקיום שעד להיותה דבר.

מבלעדי מודעות הקיום - היה רק האפס.
המודעות מביאה את אור האחד.
הקיים.
הנוכח.
היש.

האמת מקורה באין. הריק. בפוטנציאל האינסופי הבלתי גלום.

החיים הם פרח אחד שקם ואומר אני.

אני נוכח.
האל נוכח.
חיים נוכחים.

עוד על מדיטציה באתר: http://namaste.co.il
ועוד על סדנאות מדיטציה ותרפיה באתר: http://www.premestrela.co.il/150514911504148814931514-15141512150814971492-1502149114971496151014971492.html

לוח צום מיצים - לנשים - ים המלח - ניקוי רעלים

צום מיצים - ניקוי רעלים - דיטוקס

( ללוח צום מיצים ארצי של כוכב האהבה כנסו לקישור - לוח צום מיצים )

האביב מגיע ואיתו שלל התופעות של עונות מעבר

אין כמו צום מיצים בתחילת האביב בשביל לחדש לרענן ולהכין את הגוף שלנו אל העונה החדשה

צום מיצים ל ניקוי הגוף ורענון הנפש

צומות מיצים רבים נערכים ברחבי ישראל - צום מיצים לנשים - צום מיצים ים המלח - צום מיצים בגליל ועוד

בחרו את המנחים הרצויין לכם וצאו להרפתקה של ניקוי התחדשות והעצמה.

המיצים בנויים על שייקים של מגוון פירות וירקות עשירים באנזימים ונוגדי חימצון.

ניתן לבחור בניקוי מיצים המיועד לניקוי רעלים לכבד לטחול או כל התמקדות אחרת.

צום מיצים - הניקוי שלך.

לא תאמינו כמה שונה ירגיש גופכם לאחר צום מיצים ניקוי רעלים עמוק שכזה. כמה קליל כמה עירני ומלא שמחת חיים.
זהו הפוטנציאל הנשכח של גופכם שהפך כבד אנרגטית מכל הרעלנים (טוקסינים) הכלולים בתזונה המודרנית
בעידן זה.
המיצים מלאים באנטיאוקסידנטים שיחזירו את החיוניות לגופכם. כל כך קל לשכוח את מצבו הטבעי של הגוף ולהתרגל
לחיות בחוסר איזון, אי נוחות וכאבים.
אתם לא חייבים להמשיך כך!
אפשרו לגופכם לחזור לנקודת האפס המאוזנת שלו על ידי תהליך רפואי מבוקר וחשוב שמומלץ לעוברו לפחות פעם בשנה.
ריבוי הרעלנים בגוף פוגעים בכליות בכבד ובטחול. אין דרך טובה יותר לנקות אותם מאשר צום מיצים טבעי ואורגני.
פעולה פשוטה ולא פולשנית שחודרת לעומק התאים ומנקה ביסודיות ומאפשרת זרימה אנרגיה חדשה ומהירה אל כל צ'אקרה או אורגניזם.

מומלץ ללוות את צום המיצים במנוחה רבה. ניתן לעשות פעולות גופניות כגון יוגה וטיולים לא ארוכים מדי.
מומלץ גם ללוות את התהליך במודעות ומדיטציה שתבטיח שפירות הריפוי יחדרו גם אל הנפשי.

צום המיצים מתבצע לרוב בקבוצות של 5 עד 20 איש. ניתן לערוך צום מיצים לנשים בלבד וניתן לעבור את הצום במרכזים רפואיים או צימרים בצפון או אפילו במלון בים המלח.
ישנם צומות מיצים רבים גם בחו"ל אך מיותר לוותר על היתרונות הרבים של טיפול באיזור ביתך או במלון מפנק בים המלח.
עוד על צום מיצים בויקיפדיה: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%9D

*
קראו עוד על שיטות טיפול ושיטות תזונה טבעיות חליפיות באתר המיוחד לאוכל טבעוני, טבעונות, אוכל חי, ראו פוד , טבעונאות

הכשרת מטפלים

הכשרות מטפלים:

הכשרת מטפלים הוא השם שניתן לתהליך שבו עובר המטפל הצעיר חונכות
עד לרגע שבו הוא מסוגל לצאת אל העולם הטיפולי ולטפל בלקוחותב כוחות עצמו.

ישנם הכשרות מטפלים שונות כמספר השיטות והמורים אולם תמיד חשוב לבדוק היטב
אצלי מי אתה עובר את ההכשרה.
כמוכן כדאי לוודא אילו תעודות ואלו הכשרות יוענקו לך בסיום קורס הכשרת המטפל.

לפרטים נוספים על הכשרת מטפלים בתחומי הטיפול השונים ניתן לקרוא כאן - הכשרת מטפלים

בתחילת יוני יערך סמינר מיוחד למורי יוגה וכן לתלמידים מתקדמים. זוהי אינה הכשרת מטפלים רשמית
כי אם סמינר העשרה למתרגלי יוגה - הסמינר יתרחש במעגל האבנים ליד בנימינה ויכלול מורים ומדריכים  מקצועיים בתחום.
לפרטים נוספים על סדנאות יוגה לחץ כאן.

בסקר שנערך לאחרונה באתר YNET - http://www.ynet.co.il   הסתבר שכמות המורים מטפלים ומאמנים בישראל עולה מדי שנה בעשרות אחוזים. כמו בכל תורת שוק כלכלית, גם כאן ההיצע עולה בעקבות הביקוש.
רבים מתייאשים מהגישה ומהטיפול של המרכזים הרפואיים המערביים. רוצים יחס אחר וטיפול אחר.
הרפואה האלטרנטיבית נכנסת בדיוק במקום הזה להציע דרך שפויה טבעית ופשוטה יותר להתייחס לכל עניין החולי ובריאות ודרכי הטיפול.


*
קראו עוד על הכשרות מטפלים במגוון שיטות: ריברסינג, הומאופתיה קלאסית, ריבאלנסינג, שיאצו ועוד